<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ה' שער ב'</h1>
<h2>דף סה:</h2>
ורבינו הרשב"א ז"ל סובר כדברי התוספות דלא אמרו מראהו נפול ומת (אבל) [אלא] בדבר מסויים [כגון] עבד ושור ובית וחבית בחביותי נמי, אבל חמרא שוה ארבע מאה לאו מסויים הוא, דהכל מעורב. והראב"ד ז"ל כתב, לייפות כחו דאם הוקר רווחא לר' אבינאי ור"ח ז"ל כתב, ליפות כחו, יפוי כח דלא לידחייה. ומיהו משאר נכסי לא גבי, כדאמרינן פרק הנודר [נ"ה ע"א] מעללתא דוקא ולא משכר בתים וספינות. והכי [נמי] מחמרא דוקא. ויפוי כח, דלא דחו ליה מחמרא (לחמוץ) [לחומץ] ומדמי חמרא דלא לדחיוה למעות אבודין. ומכל הני סברי איכא למילף בהו מכל חד וחד.
